שאלה: איפה התחלת לשחק והאם הייתה שחקן מצטיין ברמה ארצית לפני שהפכת למאמן?

​

תשובה: אני התחלתי לשחק ברחובות ,במגרש טניס פרטי של בחור בשם אורי אברמסון ששיחק איתנו בליגה במכבי ראשון אחר כך ואחר כך עברתי למכון ויצמן. התאמנתי אצל מרה כהן מינץ אחות של תני כהן מינץ (ממכבי תא כדורסל) ואז הגעתי לאיציק פרמט במכבי ראשון ופגשתי אותך ואת כל החבורה מסביון ,שם בעצם שיחקתי את כל תקופת הנוער, בשיא שלי בנוער הייתי מדורג חמישי בארץ ,האמת שארבעת הראשונים היו יותר מדי טובים ,זה כלל את שלמה גליקשטיין ,אותך ,חיימקה ארלוזרוב ושי פוני ואי אפשר היה בעצם לנצח אתכם, אז חמישי זה לא היה בעצם כזה גבוהה אבל לי זה נתן הרבה סיפוק וכל תקופת הנוער התחרתי ונהנתי מאד.

 

שאלה: למה פנית לתחום האימון ואיך עשית אותו את השינוי?

 

 תשובה: התחלתי להדריך בעצם לפני הצבא, אבא שלי היה משוגע על טניס והקים מגרש טניס בחצר ואני עברתי קורסים לעוזרי מדריכים וראשי קבוצות ,שהיה דבר כזה בגילאי הנוער ולפני הצבא הדרכתי במגרש הביתי ,בצבא שירתי בחיל אויר ניסיתי להיות ספורטאי מצטיין ולא הצלחתי ,אבל שירתי בבסיס יחסית קרוב שהיו בו מגרשי טניס, בחצור ושם הרופא פנה אלי, רופא הבסיס שמע אלי איך שהוא והתחלתי להדריך שם ונהנתי מאד מכל רגע. כשהשתחררתי מהצבא והתחלתי ללמוד באוניברסיטה בעצם מימנתי את הלימודים והדירה השכורה ואת כל החיים שלי דרך הדרכת טניס כשבמקביל למדתי וחשבתי שאני אתקדם בתחום הזה. בסופו של דבר קיבלתי את ההצעה ממכבי נס ציונה ממש בסיום הלימודים, איפה שאנחנו נמצאים עכשיו, אנחנו נמצאים במקום שאני נמצא בו 36 שנה בעצם, הדברים כך התגלגלו ואפשר להגיד שלא בדיוק תכננתי אותם, אבל ראיתי שאני נהנה ממה שאני עושה והמשכתי עם זה.

 

שאלה : מי היה המעסיק הראשון שלך או שאתה מהרגע הראשון העסקת את עצמך?

 

תשובה: אני הייתי עצמאי כבר מיד בהתחלה ,אבל הייתה שנה אחת שעבדתי במכבי צפון אצל איציק פרמט ,הוא היה אז האחראי שם והוא היה בעצם היחידי שהעסיק אותי כשכיר בטניס הישראלי ובמקביל גם עבדתי  כעצמאי בנס ציונה אחר כך הפסקתי במכבי צפון ונשארתי עצמאי בלבד.

 

שאלה: מי היו המנטורים שהיו לך ,אז היום ? האנשים שהשפיעו עלייך יותר מכל?

 

תשובה: איציק פרמט השפיע עלי הכי הרבה by far  ,אין בכלל מה להשוות ,(שנינו התאמנו אצלו יחד ). גם בתור מאמן וגם בתור אישיות וגם אחר כך בתור זה שעברתי אצלו אחר כך את קורס המאמנים והתייעצתי אתו ,עד היום אני מתייעץ אתו ,איציק פרמט זה עולם ומלואו ואני פשוט חייב לו את כל הקריירה שלי כשחקן וכמאמן וכמובן שאני גם נעזר בעוד אנשים ואני מאד אוהב להתייעץ אבל אין מה להשוות מישהו אחר אני אפילו לא אציין אנשים אחרים ,עד כדי כך הפער הוא עצום ממה שאיציק פרמט תרם לי.

 

שאלה: באיזה מועדונים בכלל אימנת עד היום ומה המועדונים אם רוצה לפרט את המועדונים שאתה עובד בהם היום?

 

תשובה: אני התחלתי במועדון יותר קטן שנקרא בית"ר נס ציונה ,שהוא היום כבר לא קיים ועברתי למכבי נס ציונה ב1/1/1985 ,זה ממש 36 שנה מלפני חודש. באיזה שהוא שלב  הרגשתי שאני רוצה קצת מעבר ,לא רק לאמן אלא גם לחשוב על העתיד ואז קיבלתי לידי את האימון של מכבי ראשון ,שזה המקום אתה ואני התאמנו בו יחד ואחר כך גם מכבי רחובות והרבה שנים היו לי את שלושת המועדונים האלה והתחלתי ללמוד לנהל לא רק לאמן, התחלתי להעסיק מדריכים ובסופו של דבר הבית ספר לטניס מתנהל עד היום בשיטה הזו שאני יותר מנהל פחות מאמן ועובדים אצלי מדריכים והיום זה במועדונים שנמצאים בחולון בנס ציונה ברחובות ובסביבה ,הבית הספר לטניס לפני שהתחילה הקורונה היה עם 792 , חניכים הקורונה הורידה את זה ב50% אבל כמו שאתם רואים מאחורי בבית הספר בנס ציונה אנחנו עדיין פעילים.

 

שאלה: האם היום במחשבה או בראיה מקצועית אתה חושב ומוצא טעויות שעשית בתור מאמן צעיר ומהם?

 

תשובה: אני לא הייתי קורא לזה טעיות כמו שיש התפתחות אין סופית בהדרכה ובצורת הדרכה, כשאני הדרכתי התחלתי להדריך אנחנו אימנו בשיטת השלם ,הילדים היו עומדים בעמידת מוצא חזיתית ועושים את כל התנועה על ריק ואחרי זה מקבלים כדורים ומעיפים אותם קיבינימט ואתה מנסה להשתלט עליהם ולתקן שגיאות מהיום הראשון ,עם השנים גם בקורס מאמנים ,למדנו בשנות השמונים את השיטה של ונדרמיר עם ה-six steps  ואחר כך אני התחלתי ללמד בווינגיט, אז התחלנו ללמד בשיטות כבר קצת יותר מבוססות על וונדרמיר  ואם השנים אני גם פתחתי שיטות כבר בעצמי כך שאני יכול להגיד שהאופן שבו אנו מלמדים היום הוא שונה לגמרי ממה שלימדנו בשנות השמונים התשעים אלפיים ואפילו אלפיים ועשר ואנחנו רואים ברכה בעמלנו ואפשר לעשות הרבה דברים יפים באימוני המתחילים שאנחנו עושים וגם ייחודיים שלא נעשים במקומות אחרים בארץ.

 

שאלה: מה אתה מחשיב כהישג השיא שלך בתור מאמן?

 

תשובה: זה מתחלק לשני דברים. אחד התקופה של שנות התשעים שהיו לי 13 שחקנים שאני אימנתי שהיו בעשיריה הראשונה בנות ועשיריה שנייה בנים בארץ , אני מדבר על ילדי 80 עד 86 שהתאמנו אז 5 פעמים בשבוע ,אימוני כושר אימונים מנטליים ורצו בכל הארץ בתחרויות אז זה היה השיא מבחינה תחרותית . מבחינתי כמנהל השיא היום ,שיש כמות גדולה של מועדונים ,כמות גדולה של ילדים ,16 מדריכים שעובדים אצלי ומערכת שמתפקדת כארגון לכל דבר עם היררכיות ועם הדרכות והשתלמויות ושיטות ואין ספור דברים שהוספנו כמו תחום הקואורדינציה  ועוד רעיונות שמתגבשים בימים אלה , בתקופת הקורונה מצאנו כמה נישות נוספות אז מרגיש שאני בשיא מבחינתי כמנהל ומעבר לשיא מבחינתי כמאמן.

 

שאלה: למה אתה שואף אחרי כל כך הרבה שנים במקצוע, שזה קשור גם לשאלה הקודמת למען האמת ,למרות שאתה אומר שאתה בשיא ,בכל מקרה ,למה אתה שואף עוד?

 

תשובה: אני הייתי שמח אם היום היה לי מועדון גדול באמת כי כל המועדונים שלי הם קטנים, שלושה מגרשים מקסימום, כדי יהיה אפשר שם להקים נבחרת אזורית של כל הילדים המוכשרים שמתאמנים אצלי בכל הסביבה ,יבנה, נס ציונה, רחובות ,חולון ,כל האזור הזה ואז להקים שם נבחרת אזורית בכמה גילאים לתת להם אימונים תחרותיים כמו שצריך לא שלמילה אקדמיה תהיה משמעות אמיתית ולא אנשים על ימין ועל שמאל פותחים מועדון עם עשרים תלמידים וקוראים לזה אקדמיה אני רוצה שתהיה אקדמיה אמיתית ואני מקווה שזה יקרה מתי שהוא בזה שאיפה שאני חולם עליה.

 

שאלה: הרבה מאמנים מדברים על שחיקה מה משאיר אותך כל כך הרבה זמן בענף? זה הרבה שנים שאתה בענף ובין הבודדים ואולי מבין הוותיקים ביותר בענף ?

 

תשובה: כן, הרבה שהתחילו איתי נעלמו באמת ,אני יכול להגיד שאחד הדברים היותר מוצלחים שעשיתי שגידלתי דורות של מדריכים שעבדו ואני הייתי יותר המאמן הראשי ופחות עבדתי על המגרש בעשרים שנה האחרונות וזה שמר אותי fresh ,גם היום יש עוד כמה שעות שבועיות שאני מאמן ,חשוב מאד להמשיך לאמן ,אם הייתי מאמן כמו שהייתי מאמן שהייתי בן עשרים ושש אני כבר מזמן הייתי נשחק  ולא היה לי את החשק, היום אני יכול להגיד שכשאני מחליף מדריך שהוא חסר אני בא עם אנרגיות ומתפוצץ על המגרש ואף אחד לא מאמין מאיפה זה בא ?אני חושב שזה בגלל שאני לא מאמן יותר מדי שעות שבועיות ,זה הסיבה אני חושב .

 

שאלה: מה התכונות שאתה מחפש במאמנים הצעירים שבאים אלייך או שאתה רואה או שאתה מראיין כדי שיבואו לעבוד אצלך ?

 

תשובה: אני מראיין הרבה מדריכים צעירים ופוגש הרבה מדריכים ומגייס הרבה מדריכים ואני יכול להגיד לך שמעניין אותי רק האישיות שלהם ,לא מעניין אותי מה הם יודעים בטניס כי אני יכול להשלים את זה ,אני כל הזמן מלמד מדריכים איך לעבוד וכל הזמן משפר אותם ועוזר להם ,אבל להפוך מישהו מבן אדם לא נעים לבן אדם נעים אני לא יודע איך עושים את זה וזה משהו אולי משהו בלתי אפשרי אני כשבא אלי משהו אני מחפש לראות אם הוא אדם נחמד שאוהב ילדים שאוהב להדריך, שהוא חייכן ,אופטימי מישהו שהוא באמת אפשר להנות מהפעילות שלו על המגרש ,עם הילדים ומול ההורים, לגבי הטניס גם אם הוא היה שחקן בינוני ביותר והוא לא מי יודע מה יודע להדריך אני חושב שאני אצליח להסתדר איתו .

 

שאלה: איך נגיף הקורונה משפיע עליך ועל הפעילות?

 

תשובה: תראה, רוב המקומות שאני עובד בהם ,סגורים אבל כמו שאתם רואים בנס ציונה וגם במועדון רחובות המשכנו לעבוד גם ביבנה היו לנו תקופות שהצלחנו לעבוד, איפה שזה קאנטרי קלאבים או מקום שהוא מתנ"ס ושייך לעירייה אז אנחנו סגורים מה-18/9/20 אני מנסה כל הזמן להיות בקשר עם המדריכים המושבתים ויושבים בבית, יצרתי גם כמה השתלמויות ,גם פיזיות גם בזום, משתדלים לעזור לאלה שלא עובדים ,ומקיימים שעורי השלמה  במקומות הפתוחים ובמקומות הסגורים כמו בילו וחולון התחילו לקיים שעורי השלמה בשישי ברחובות ונס ציונה ובסופו של דבר, אם הייתי אומר ש70% מהילדים בחוג אנחנו בקשר או בשיעורי השלמה ביום שישי או בשעורים רגילים לגמרי כמעט כל התקופה.     

 

שאלה: איזה עצה אתה יכול לתת למנהלי מועדונים בהתנהגות לפני הקורונה ובכלל איזה עצה אתה יכול לתת למנהלי מועדונים במיוחד כשנצא מהקורונה אולי בשבוע הבא ?

 

תשובה:  הלוואי ונצא שבוע הבא, אני מאחל לכולם לחזור לעבוד ולהתפרנס ,מה שאני יכול להציע ?אני לא יודע אם זה משהו שקשור לקורונה ,אתה יודע מה, הייתי משלב שני דברים, לעבור לאמן באימונים שהם יותר אימונים בזוגות ופחות בטורים כדי ליצור מרחקים בין הילדים שזה יוצר פחות התקהלויות ,פחות ליצור מצב שעומדת  שורה מול המאמן והוא מסביר הרבה זמן שזה גם התקהלות וגם ביננו לא נותן שום דבר כי גם הילדים לא מקשיבים ולא מבינים מה המאמן אומר וזה גם לא קשור לקורונה אני אומר את זה כמסקנה שלי מהדרכה של 40 שנה הילדים לא מבינים מה רוצים מהם שמדברים איתם ויותר טוב לעבוד עם הילדים בזוגות ולעבור בין הזוגות ולהחליף תרגילים וליצור מצב שהשיעור כולו זורם לא נעצר כולם עומדים מדברים מדברים ומתחילים תרגיל ,לא, כולם עובדים כל הזמן בזוגות המאמן עובר בין כולם ונוצר מצב שיש מרווחים גדולים שמתאימים למצב של וירוס באוויר ויוצרים מצב של ריחוק וגם אני אומר זה יותר טוב מקצועית ,זו עצה שהיא משולבת ,הייתי אומר.

 

שאלה: מה אתה חושב שאיגוד הטניס ו/או עמותת המאמנים צריכים, יכולים לעשות או לא עושים ,אם יש לך דעה בעניין?

 

תשובה: תראה, אני סיימתי עם הציפיות שלי שמשהו יבוא ויעזור לי במה שאני עושה ,לפני הרבה שנים, הייתי פעיל מאד באיגוד הטניס והפסקתי עם זה כי ראיתי שזה לא מעניין אף אחד ,היום אבי פרץ הוא יושב ראש מסוג אחר ,ואני חושב שהוא עושה דברים נפלאים ,לא שפיתחתי ציפיות גם עכשיו  ,אבל אני חושב שכל מה שהוא עושה זה בונוס בשבילנו כמועדונים ומאמנים ואני באמת חושב שהוא נהדר. עמותת המאמנים שאתה מנהל אותה זה דבר אדיר, אני פתחתי אותה בשנת 90 יחד עם דוד שוורצברד ואיציק פרמט ואיזה שלוש, ארבע שנים קיימנו הרבה השתלמויות ועשינו הרבה דברים, אבל אני לא יכול להגיד שזה עשה מהפכה גדולה אבל זה באמת חשוב וכל הכבוד שהחזרת את העמותה לחיים ,בגדול הייתי אומר שאם כל המאמנים בארץ יהיו מאוגדים באמת יחד כמו לשכת עורכי הדין כמו לשכת רואי החשבון לא בהתנדבות אלא כחובה וכחלק שהוא כאילו מעגל סגור אז אנחנו לא נגיע למצב שאנחנו נלחמים אחד בשני ואנחנו נשתף פעולה הרבה יותר טוב, זה הייתי רוצה כדבר הכי חשוב שעמותת המאמנים תצליח לעשות, זה יהיה נפלא ,שכולנו גוף אחד.

 

שאלה: תענוג לי לשמוע ,ולא האמנתי ,כי לא אמרתי לך מה להגיד ואמרת אותו ואמרת אותו אפילו יותר טוב ממני ,וזה מביא אותי לשאלה האחרונה, איפה אתה רואה את הטניס בישראל בעוד 10 שנים ואת עצמך בטניס?

 

תשובה: תראה ,אני רואה את הטניס כתחום שמוסיף המון לחינוך ,מוסיף המון לרכישת תחביב לכל החיים ,כך שאם מדובר פה על הנושא התחרותי אני לא איש שיגיד פה בשורה שעוד 10 שנים לטניס הישראלי יהיו 5 שחקנים במאה הראשונה בנים, בנות בעולם, אני לא חושב שזה משהו ריאלי ,אני חושב שאנחנו נמצאים רחוק מהעולם והעולם הולך ומתרחק גם מאיתנו ,בגלל ידע מקצועי ,וגם בגלל שהמערכת בישראל היא לא מערכת ממורכזת אלא כל אחד לנפשו, ולכן אני לא בטוח אם הצפיות שלי לעוד 10 שנים הם בנושא התחרותי כל כך של הטניס הישראלי.  מה שהייתי רוצה זה לראות קירוי על המגרשים, פחות קרינה של השמש שזה דבר שהולך ומתפתח עכשיו, הייתי רוצה לראות שענף הטניס מבחינת כמויות של ילדים ומבוגרים יתפתח והמגרשים יהיו מלאים הייתי רוצה שמאמנים ומדריכים יתמקצעו ויראו את עצמם במשהו לטווח ארוך ולא לתקופה קצרה של לימודים ועבודה שניה אלא כעבודה ראשונה ,ואולי מתוך זה הטניס עצמו יתקדם ויתפתח והאלופים יצאו מעצמם בכלל שהמערכת תהיה מערכת טובה יותר של מתקנים ומקצועיות המאמנים

 

אילן שר :דני, תודה רבה היה על הכייפק באמת, מאד משכיל וכל מי שרוצה להצטרף אלינו בהמשך לראיון אנחנו נשמח ,תודה רבה